<h1>מחזור רומי — הלכות נדה</h1>
<h2>דף יח.</h2>
היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי, שהיתה מרגשת בראיית דם, אמרו חכמים נועץ צפורניו במטתו, ופוסק מתשמיש עד שימות האבר ופורש. ולא התירו לפרוש באבר חי, לפי שיציאתו הנאה לו כביאתו. ואם הוא רואה שיצרו תוקפו ואינו יכול לכובשו, שמתיירא שמא יבא לידי גמר ביאה, מוטב למהר ולפרוש לו מיד, שמא לא ימות אברו ויבא לידי גמר ביאה ונמצא מתחייב כרת, שהוא בועל את הנידה, שלא הותרה גמר ביאה בראיית דם אלא בדם בתולים בלבד.
